פסק-דין בתיק ב"ל 12075-08-12

1.         מושא התביעה שבפנינו הינה החלטות וועדת הרשות מיום 03.02.12 ומיום 03.08.12 (להלן תיקרא: " הוועדה" או " וועדת הרשות"), אשר מכוחה נדחתה תביעת התובע להכיר בו כ"נכה נזקק" ביחס לתקופה שמיום 06.07.11 ועד ליום 20.12.11.

2.         להלן העובדות הצריכות לענייננו -

א.        התובע יליד 1986, עובד בתחום הבניין, נפגע בפנים ביום 07.04.11, בתאונה אשר הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה.

ב.         וועדה רפואית מדרג ראשון מיום 04.12.11 קבעה לתובע נכות זמנית בשיעור של 20% מיום 06.07.11 ועד ליום 31.07.12.

ג.         התובע הגיש בקשה להכיר בו כ"נכה נזקק" בתקופה הרלבנטית הנ"ל, וועדת הרשות שהתכנסה ביום 03.02.12 קבעה כדלקמן -

" לפי תיאור העבודות אין כל מגבלה תפקודית אשר תמנע ממנו לחזור לעבודתו או לכל עבודה אחרת כלשהי. יש לציין כי בתביעה לדמי פגיעה נרשם כי חזר לעבודה ב 15.07.11 וגם בטופס התביעה לנכות ציין שחזר לעבודתו".

ד.         התובע השיג על קביעת הוועדה הנ"ל, וועדת רשות מיום 03.08.12 דחתה את ההשגה, וקבעה כדלקמן -

" במסמכים שהוגשו הן ע"י התובע והן ע"י מעבידו יש לפחות ארבע גרסאות לגבי תאריך חזרתו לעבודה וכמות ימי העבודה שלו. בעיון חוזר בדוחות הועדה אין מגבלה תפקודית אשר תמנע ממנו לחזור לעבודתו או עבודה אחרת כלשהי כפי שאכן חזר לפי מכתב המעביד בתקופות שונות לעבודות שונות. לפיכך היה לו סיכוי סביר לעבודה כלשהי כגון: בשמירה, במיון, אריזה, הרכבות, חניון, סדרן וכו'".

3.         להלן תמצית טענותיו העיקריות של ב"כ התובע -

א.        בטופס התביעה לדמי פגיעה אומנם נרשם כי התובע חזר לעבודה, אולם בפועל לא חזר לעבודה אלא היה ניסיון מצדו שמיד הופסק עקב חוסר יכולת ומסוגלות פיזית לעבוד בעקבות התאונה.

ב.         בעקבות פגיעתו, התובע אינו מסוגל לבצע את עבודתו או כל עבודה אחרת המתאימה לכישורו וניסיונו.

ג.         טעתה הוועדה בקביעתה הכללית והלא מנומקת, ולפיה התובע אינו מוגבל מבחינה תפקודית.

ד.         טעתה הוועדה עת לא התייחסה למקצועו של התובע,  לאופי עבודתו, לגילו ולכל פרט אחר שיכול להיות רלוונטי להיבט התעסוקתי.

ה.        טעתה הוועדה משלא התייחסה לסיכויו של התובע לחזור לעבודתו או למצוא עבודה אחרת וזאת מבחינת מצב המקום, מצב התעסוקה באזור מגוריו, תוך שהביאה בין שיקוליה גילו, מקצועו והשכלתו של התובע.

ו.         השיקולים בעניין תקנה 18א' אמורים להיות לא רק המסוגלות הפיזית אלא גם הסיכוי הריאלי לעבוד או למצוא עבודה בתקופת הנכות הזמנית.

ז.         הוועדה פגעה בזכותו הטבעית של התובע משלא אפשרה לו לטעון בפניה, והחלטתה אינה מנומקת כראוי.

4.         ב"כ הנתבע לעומת זאת, במסגרת כתב הגנתו, ביקש לדחות את התביעה באשר לדעתו הוועדה מצאה כי התובע חזר לעבודתו בתקופה הרלוונטית, וכי באותה תקופה לא איבד סיכוי סביר לעבודה כלשהי.

5.         תקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: " התקנות"), שכותרתה "דרגת נכות לנכה נזקק" קובעת   כהאי לישנא -

           " (א)      בתקנה זו -